العربية English





דף הבית >> השתלמויות בחו"ל >> משתלמים מישראל מספרים >> השתלמות באמסטרדם הולנד 2011
 

 

 

מדינת ישראל
המשרד לקליטת העלייה
שירות הרווחה
 
דו"ח נסיעה לחו"ל במסגרת חילופי תכנית של  עובדים סוציאליים בחסות אוניברסיטת אמסטרדם לעבודה סוציאלית ומשפטיםCIF INTERNATIONAL EXCHANGE PROGRAM IN  THE NETHERLANDS בתאריכים 18.3.2011-3.4.2011
הנסיעה להכשרה בתחום פיתוח קהילתי  והכרת שירותי  רווחה ושירותים קהילתיים  בהולנד , נעשתה בשיתוף עם ארגון חילופי תכניות  CIF ועם HVA   SCHOOL OF APPLIES SOCIAL SCIENCES AND LAW  באמסטרדם , הולנד
התוכנית כללה את הביקורים הבאים:

התמכרויות

ארגון אמוק

נסיעה לארגון בשם "אמוק" ארגון בינלאומי המטפל בנפגעי סמים מכל העולם.  בבניין נמצאות יחידות שונות של נפגעי סמים, כולל יחידה בה מאפשרים שימוש של הרואין לנפגעי סמים. הרציונל : שימוש במקום מאפשר שאינו מסכן את הפרט להידבק במחלות שונות , כולל שימוש במזרק מזוהם, או הימצאות במקומות מסכנים ומניעת חוויה של דרות רחוב. המשתמש יכול להישאר
במקום זה לזמן בלתי מוגבל. ישנן יחידות אחרות כמו יחידת השיקום המאפשרת למשתמש להיכנס לתוכנית גמילה. אלה שאינם אזרחים נשלחים לארצותיהם לתוכנית גמילה ושיקום .

                                                זנות

                           מרכז מידע באזור החלונות אמסטרדם

מרכז מידע זה משמש תיירים וסקרנים להבין את תופעת הזנות המוכרת  בהולנד. במרכז המידע ניתן הסבר על התופעה הרציונל העומד מאחורי ההכרה בזנות כחוקית ועוד. מרכז המידע מונע מציצנות יתר לעבר החלונות ומאפשר הפגת הסקרנות הגורמת לעיתים  קרובות למצבים בלתי נעימים. הזנות כחוקית מאפשרת הכוונה לביטוח רפואי ולבדיקות רפואיות ומעקב רפואי. הסדרת תופעת הזנות  באזור החלונות מורידה את רמת האלימות ואת התופעות הכרוכות בה. האחריות על הדבקות ממחלות היא על הקליינט אשר משתמש בשירותי הזנות.

                                             עבודה קהילתית

                                                      ארגון "אקו"

ארגון אקו אחראי על עבודה קהילתית במקומות שונים כולל בתי כלא. באמצעות אומנות מגיעים מתנדבי אקו למקומות שונים ויוצרים אומנות במתחמי הקהילה. הקהילה מופעלת למטרה זו ולוקחת חלק פעיל ביצירת אומנות אסטטית באזורים השונים שנבחרו. הפעילות ממומנת על ידי הרשות המוניציפאלית . בבית הכלא נעשו סדנאות כאלה שהעצימו את האסירות ואפשרו להן להתחבר אל עצמן. כמו כן הארגון מפעיל פסטיבלים בקהילות השונות: מוסיקה, אומנות ועוד,  על מנת לחבר את חברי הקהילה וללכד אותם. העבודה בקהילות  באמצעות אומנות או מתודה אחרת  מצליחה לגבש את חברי השכונה\קהילה, מורידה רמת אלימות ומאפשרת חיבור לשכונה אסטטית יותר.  עם זאת  חשוב לקיים  פעילות מתמשכת ולא חד פעמית, וזה מה שהדגשנו בביקור שנעשה בארגון.
 
אוניברסיטת אמסטרדם לעבודה סוציאלית ולמשפטים

הרצאה על הנושא של מדיניות סוציאלית בהולנד.
 
בדומה לביטוח הלאומי בישראל כל אזרח  מקבל הכנסה בעת הצורך. נכות, הכנסה בזמן הלימודים לסטודנטים שרמת ההכנסה שלהם נמוכה, אבטלה, ועוד. כל אזרחי הולנד מבוטחים בביטוח לאומי בדומה לישראל.

כמו כן בדומה לישראל , יש השלמת הכנסה למשפחות המקבלות שכר נמוך.  כמו כן יש קצבת ילדים בדומה לישראל. קצבה לילד אחד: 278.55 יורו , לשניים: 313.25 יורו , ולאחר מכן התוספת קטנה ומסתכמת  בהגדלה של 10-100 יורו לעשרה ילדים 414.85 יורו. קצבת זקנה משולמת בגיל 65 . יחיד מקבל 1,017.97 יורו ותוספת של 56.97 לחופשה. יחיד פלוס ילד מקבל 1,289.67 יורו ו-73.27 דמי חופשה (ילד עד גיל 18) . לזוג : 698.58 יורו, לזוג שבו אחד מבני הזוג מתחת לגיל 65 , 698.58 יורו. לזוג נשוי שאחד מבני הזוג מרוויח לא יותר מ-1,297.16 יש הכנסה מביטוח לאומי של : 1,397.16 יורו. לצד כל הכנסה יש Holiday allowance . כמו כן יש הכנסה ליתומים , לשארים, יתום מאחד מהוריו. ההכנסה של היתום  גדלה בהתאם לגילו. המוגדר כיתום מקבל השלמה החל מ-2010 .
 
פיתוח קהילתי

אוניברסיטת אמסטרדם לעבודה סוציאלית ולמשפטים פגישת מומחים בנושא פ.קהילתי

הגשת מצגת בתחום פיתוח קהילתי על ידי נציג אסטוניה, נציג טורקיה, נציג ישראל
 
המצגת עסקה בכל תחומי התוכן של עבודה קהילתית בישראל, כולל העבודה של השירות שלנו במשרד לקליטת עלייה. המצגת שלי כללה את כל תחום קליטת קהילות עולים בארץ והזכויות של העולים. במצגת הוצגו התוכניות של השירות בתחומי: מניעת התמכרות, מניעת עבריינות, מניעת אובדנות, מניעת אלימות במשפחה וחיזוק גורמי חוסן של נוער.
הסטודנטים הלומדים עבודה קהילתית ופיתוח קהילתי באוניברסיטת אמסטרדם היו צמודים אלינו,  הנציגים מהארצות השונות והייתה דינמיקה הדדית ולמידה הדדית של כל הנושא של פיתוח קהילתי. לאחר מכן נשאלו שאלות כלליות על כל מדינה ומדינה ומדיניות הרווחה שלה.
 
נפגעי נפש ומוגבלויות אחרות

ביקור במפעל לבירה המופעל על ידי נפגעי נפש

הביקור כלל הכרה של תהליכי עבודה של נפגעי הנפש כ-70 במספר המועסקים במפעל לייצור בירה ונהנים מיום עבודה מאורגן. נפגעי הנפש  מרגישים פרודוקטיביים ומשתכרים בנוסף לקצבה שמקבלים מן המדינה.   המפעל מחזיק חנות במרכז אמסטרדם ונמכרים בה מוצרים שונים מלבד בירה.
 
כמו כן יש למפעל מסעדה ובר. למותר לציין את החשיבות של העסקה של נפגעי נפש במקום אקסקלוסיבי שכזה, המעצים את נפגעי הנפש ומאפשר להם החלמה מן המחלה. המקום מפעיל עובדת סוציאלית המטפלת בכל צרכי נפגעי הנפש .
 
פיתוח קהילתי

מתודת התערבות Family conference 

מתודה שפותחה באוסטרליה , והובאה להולנד. מתודה זו מבוססת על עיקרון השיתוף . הקליינט מביא את בעייתו בפני קהל רחב של משתתפים הישובים סביב שולחן עגול. הקליינט מחליט את מי הוא רוצה לשתף בוועדה המשפחתית. המשתתפים יכולים להיות אחים, אחיות, דודים, דודות, חברים  או קרובי משפחה מדרגה אחרת . הקליינט יכול לבחור  חבר , שכן, מכר ועוד. עיקרון הפעולה וההתערבות מתבססים על דעת כל אלה היושבים במפגש, ונגזרת תכנית התערבות לקליינט שהציג את הבעיה.
במקביל יש דעת מומחים – שולחן עגול בו משתתפים כל נציגי הפרופסיות השונות ודנים בבעיה של הקליינט. ישנו מתאם העובד עם שתי הוועדות ומלווה את הקליינט עם התוכנית שנבנתה עבורו.
התרשמתי מאוד מן התוכנית הזו , ומן היכולת  שיש בה לחזק אנשים בקהילה ולגרום למעורבות משפחתית קהילתית , אשר מעצימה לא רק את  הקליינט עם הבעיה המוצגת, אלא גם את   משתתפי הוועדה בסוגיות שיעלו בחייהם האישיים והמקצועיים. אני מאמינה שניתן להציע אותה כתוכנית התערבות במערכת שירותי הרווחה, וגם במערכת שירותי קליטת עלייה.

תכנית קהילתית בין מקומית ברשות  - Inter local

 תכנית קליטה ברשות מקומית של מהגרים מארצות מוצא שונות: מרוקו, טורקיה, סומליה, כורדיסטן, אירן, מולקים, אינדונזיה ועוד בעיר ניימכן . לכל מהגר יש יועץ המקבל אותו לשיחה , וממלא עבורו טופס אינטייק. אם היועץ מתרשם שיש בעיה רצינית הוא מוסר את טופס האינטייק  לעובד סוציאלי שעורך ביקור בית ומתרשם מצרכיו של המהגר. המהגר לומד את כל הנושאים המאפיינים את התרבות ההולנדית. המרכז מסייע בעניינים משפטיים  וחברתיים של המהגר .

המהגר מעלה צרכים רבים: דיור, רווחה, כלכלה , תעסוקה ועוד.  למרכז מגיעים גם פליטים מארצות שונות שחוו שנאה בארץ מגוריהם ומחפשים מקלט . פעמים רבות בודקים אם הסיפור אכן נכון ומנסים לסייע להם לחזור לאזור מגוריהם. ברוב המקרים אין להם מסמכים וקשה מאוד לסייע להם. הפליטים חיים במנזרים שהתפנו בשל  המגמה  הכללית של עזיבת  נושא הדת בארצות מערביות. המתאם שעובד עם הפליטים סבור  שקורת גת של  מנזרים רק מנתקת אותם מן הקהילות. חלק מן הפליטים עוברים לתהליך של הגירה, רק כמובן במידה ויש הצדקה לכך.
יש לציין שמרביתם של העובדים הם מתנדבים ועושים את עבודתם באחריות רבה כמו אלה שמקבלים שכר. המרכז מפעיל סטודנטים לעבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, ייעוץ פדגוגי , ייעוץ רפואי ועוד.
 
שיטות החינוך באמסטרדם הרצאה שהוצגה באוניברסיטת אמסטרדם

בית ספר לעבודה  סוציאלית ומשפטים

שיטת החינוך באמסטרדם מבוססת על לימודים בבית הספר היסודי כ-7-8 שנים ולאחר מכן ניתוב למסגרות אחרות, על פי יכולות של התלמיד, ורצונותיו. ישנם בתי ספר מקצועיים\תעשייתיים וכן בתי ספר עיוניים. Preparatory vocational education  בבית ספר זה לומד התלמיד 4 שנים ולאחר מכן הוא יכול להמשיך כ- senior secondary vocational education , שלב שלישי אוניברסיטה , תואר ראשון במדעים מיושמים ולאחר מכן תואר שני. ישנם מסלולים שונים ומגוונים, זוהי רק דוגמא אחת מדוגמאות שונות

       מקלט לנשים מוכות מארצות שונות בפרבר של העיר ניימכן HERA

במקלט מתגוררות נשים עם ילדיהם, אשר חוו אלימות . הנשים ממתינות לאישור מגורים מן המדינה. אישור מגורים ניתן לפי סדר קדימויות. סדר הקדימויות מתבסס על דחיפות המקרים ורמת המסוכנות של האישה.

 הגבר מורחק ל-10 ימים בהן מתוכננת עבורו תכנית טיפולית אישית . עד כמה שהדבר נראה חריג ראש הרשות\עירייה אחראי על בחינת התכנית. המשטרה מעורבת בכל ההליך , והבעל המכה מודע לכך שאם יחזור לבית הוא בסיכון. כאמור ראש העיר צריך לאשר את התכנית.
ראש העיר הוא זה שנותן צו מעצר restraining order /. בסקר שנעשה בהולנד נמצא כי אחוז גבוה מן האוכלוסייה נחשף לאלימות. 

דווח לנו שאישה שנמצאת בסיכון לרצח על ידי הבעל המכה,  יכולה ללחוץ על לחצן בפלאפון aware system  , ושוטר מגיע תוך 5 דקות. יש גם צמיד עם לחצן מחובר למוקד משטרה במקרה של סיכון מידי.

נתונים על רצח בשנה האחרונה: 50 ילדים, 25 גברים, 40-60 נשים. 70% נשים מוכות חוזרות לבעל המכה לאחר השהות במחסה\מקלט. המקלט מחזיק את הנשים וילדיהם עד 6 חודשים, אך יש מקרים שמאריכים את השהות. במקום יש עובדים מקצועיים מכל המערכות: חינוך, ייעוץ, עבודה סוציאלית, מטפלים באומניות, פסיכותרפיסטים ועוד. יש שלושה מקומות כאלה בסביבה הגיאוגרפית ובשלושתם יחד יש כ-150 עובדי צוות. רמת ההתנדבות גדולה מאוד בהולנד, וישנם אנשי מקצוע מתנדבים שהם חלק אינטגרלי מתוך הצוות. כמו כן יש סטודנטים לעבודה סוציאלית ולמקצועות אחרים שעושים עבודה מעשית במרכזים האלה.

דיברנו עם הנשים במקלט הם היו מארצות שונות: ניגריה, פולין, הולנד, טורקיה, קרואטיה. המקלט מרשים ברמת הפעילות הגבוהה שיש בו , והמבנה היפה משדר אופטימיות ולא דכדוך כפי שאפשר לצפות מהרבה מבנים  לא מכבדים שקיימים לצערנו בישראל.

 מרכז נוער קהילתי בעיר ניימגן שייך ל-INTEHR LOCAL

מרכז לנוער בכל מיני מצבי מצוקה מארצות שנות. מרכז רב תכליתי ורב פונקציונאלי המשרת קהילה גדולה מאוד. במרכז משתמשים בשיטות התערבות שנות המותאמות לרוח בני הנוער הפוקדים את המרכז. מוסיקת הפופ, נגינה בכלים שונים, קפה ובר, חדר ספורט, חדר נגינה עם כלים שונים, חדר אומנות המורכב מעבודות בני הנוער, חדר למידה. בני הנוער יכולים לעשן נרגילות אולם הם צריכים להיות מעל גיל 18. המרכז מפעיל תכנית פריעת חובות לבני נוער שצברו חובות, עד 40,000 יורו.
 
מי שנכנס לתוכנית זו עובר תכנית קפדנית של Coaching  מוצמד לו מלווה שעובד עמו על פי תכנית. תוך 3 שנים נסגרים חובותיו, והוא יכול להשתחרר מן התכנית. התכנית מיועדת להבנות עמו דפוסי חסכון בכסף, וערכים אחרים. זה המקום לציין שתכנית זו ניתנת גם למשפחות מהגרים והנושא של תעסוקה מחובר בצורה הדוקה לתכנית זו של פריעת חובות

ביקור בארגון הומו לסבי בעיר ניימכן

      העיר ניימגן ידועה כעיר מאוד ליברלית בכל הנוגע לזהות מינית ולפתיחות . בעיר יש ארגון גג של הומו לסבים המקיים פסטיבלים, ערבי תרבות, ערכי חברה, ועוד. בראש הארגון עומדים  נציגים שהם הומו לסביים. הארגון מטפל ויוצר קשרים עם ארצות שונות באירופה כדי לקדם תהליכי קבלה של אוכלוסייה זו בארצות השונות. 37 אנשים ברחובות טורקיה נרצחו בשל שינוי במגדר המיני שלהם.
הארגון מנסה להוריד את רמת השנאה וההומופוביה הקיימת בארצות השונות

ארגון מוהבט מודלים בעבודה קהילתית ופיתוח קהילתי בפרבר העיר ניימכן

                ארגון זה אחראי על הקהילה המולקית. קהילה שגרה באינדונזיה שהייתה קולוניה של הולנד  ולא קיבלה עצמאות והסתפחה   להולנד . קהילה זו הפעילה טרור בשנות השבעים כאשר השתלטה על רכבת נוסעים של תושבי הולנד. לבסוף קהילה זו מהווה   חלק אינטגרלי מתושבי הולנד, אך שומרת על זהותה ומסורתה.
      בארגון משמשים אנשי מחקר, ואנשי מקצוע . הארגון מפתח למקומיים מודלים קהילתיים על מנת לחזק קהילות חלשות ושירותי  הגירה מקומיים כמו inter local  שציינתי את פעילותו בדף הקודם.
      הארגון ידוע במקצועיות שלו בנושא פיתוח קהילות.

         School's cool  ניימכן הולנד מעבר מיסודי לחטיבת ביניים

ארגון המפעיל מנטור (משמעותי אחר) לאלה המתחילים חטיבת ביניים. הארגון מאפשר למשפחות עם פגיעות גבוהה כולל מהגרים לקבל מנטור שילווה את הילד במשך שנת המעבר מיסודי לחטיבת ביניים.

המנטור הוא מתנדב שקיבל הכשרה ומבקר את הילד פעם בשבוע. המטרה למנוע נשירה ומאמץ להחזיק את הילד במעבר לחטיבה ולמנוע נשירתו. כמו כן יש מנטורים גם בבתי הספר היסודיים.
 ילדים בסיכון, הזקוקים להתייחסות יותר אינטנסיבית מקבלים תמיכה יותר אינטנסיבית גם ביסודי וגם בחטיבת הביניים . המנטור מלווה את ההורים לישיבות  בבית הספר המתייחסות לילד אותו הוא מלווה. המנטור מלווה את הילד לספריה, מוזיאון ועוד פעילויות בלתי פורמליות. אוכלוסיית היעד של התוכנית הם ילדים עם גורמי סיכון הזקוקים ליד מכוונת. מחקר על ילדים שלוו על ידי מנטור מול קבוצת ביקורת הראה הצלחה בלימודים של ילדים אלה והעלאה בתפיסת העצמי שלהם. התוכנית בעלת  מאפיינים מניעתיים בנושאים שונים כמו: נשירה, שימוש בסמים, והתנהגויות סיכון אחרות.
 
עירית נמייכן ביקור ברשות המוניציפלית

           נושאי המפגש: מדיניות העיריה, אינטגרציה , אלימות במשפחה ושונות תרבותית. הרשות המוניציפלית בדומה לישראל מקבלת את תקציביה מן הממשלה. הנטייה היא  להפעיל ארגונים לא ממשלתיים NGO .       

           הארגונים מגישים תכניות עבודה המאושרות  על ידי הממשלה ואז הם מפעילים את התכניות. הרשויות המקומיות חזקות מאוד וברוב המקרים הם מובילים את המהלכים ולא הממשלה. הם מעורבים מאוד בפיתוח קהילתי ולכל רשות יש יועצים בתחומים שונים : רווחה, חינוך, בריאות, הגירה, פליטות ועוד.

           העיריה חוששת משינויים בממשל , העשויים לקצץ ולהוריד מן המעורבות שלה או לעשות מהפך בסדרי העדיפויות בדומה למה שמרחש בישראל.

           הרשות מסוגלת  להצביע על בעיות , חסכים וחסרים, בדומה לישראל. ההבדל הוא שהארגונים בהולנד מאוד מקומיים ומבוססים על כוח אדם מתנדב האחראי על תכניות רבות בישוב, וישנו הרושם שיש חיבור וקשרים חזקים מאוד בין הארגונים לגבולות הקהילה מחד, וחיבור לשלטון המקומי מאידך.

ארגון נשים בין לאומי בעיר ניימכן

מרכז רב תרבותי בין לאומי לנשים

מטרת הארגון לחזק את הנשים בתהליך ההגירה להולנד, ללמד אותן את חוקי המדינה, חוקי החינוך, גישה רגישת תרבות ועוד. הנשים יכולות להגיע למרכז במשך כל היום וללמוד נושאים שונים על פי בחירתם.

 הנושאים שהנשים לומדות מאפשרים להם לקבל איזו הכרה ותעודה של יכולות שונות וחוזקות וכמובן לסייע להם במציאת עבודה. במרכז נלמדת השפה, חוגי יצירה, רכיבה על אופניים – הרכב הלאומי של המדינה, למידה של התרבות של הולנד, מנהגים ועוד. נושאי חינוך ילדים , רווחה , זכויות ועוד מועבר במספר מפגשים לנשים הפוקדות את המקום. הלימודים מחולקים על פי שלבים . כל שלב בן 8 מפגשים ויש שלושה שלבים בתום המפגשים הנשים מרגישות מחוזקות, ובינם לבין עצמם נרקמת רשת תמיכה טבעית. כמו כן מוזמנים אנשים ממקצועות שונים: בריאות , חינוך ועוד על מנת לסייע לנשים ולתת להם אוריינטציה. המרכז מפעיל חנות יד שנייה לטובת הנשים.
ההתרשמות שלי שתוכנית זו מתאימה מאוד ללשכות השירות של המשרד לקליטת העלייה
הבאות במגע עם עולים.

ארגון עבור פליטים: מיצוי זכויות וסיוע VZG

סיוע לפליטים בכל הבעיות שהם נתקלים בהם. סיוע במעבר מפליטות לאזרחות. מציאת מקורות פרנסה, דיור, כלכלה לפליטים. כאשר פליט נמצא במצב של סיכון בשל מחלה אינו מגורש מן הארץ, אלא מקבל סיוע במעבר מפליטות לאזרחות . כמו כן יש סיבות הומניטריות בעזרה ובסיוע לפליטים. כל הנושא של זכאויות וייעוץ משפטי נמצא במרכז חייו של הפליט וארגון זה מסייע לו בכל הליכי החיים. הפליט מקבל ייעוץ מידי יום יום ונפגש בקבוצה עם פליטים אחרים על מנת לקבל הדרכה. מצבם של הפליטים קשה מאוד והם חוששים לחזור לארץ המוצא שלהם. לא תמיד ברור ממה הם חוששים. המרכז מקבל אותם ומסייע להם בכל הנושאים הרלוונטיים.

הם מקבלים קצבאות שונות: כלכלה, דיור, בריאות ועוד, וכל זה  על מנת להקל עליהם את  החיים בהולנד. כמו כן הם מקבלים שיעורים באזרחות , שפה, מנהגים ועוד , וזאת על מנת לא להבדיל אותם מן האוכלוסיות האחרות.

פרויקט אישי לכל נציג מדינה

כל נציג מדינה היה צריך להתמקד בנושא  ויזואלי תרבותי באמצעות מצלמה השייך להולנד ולחדד תופעה חברתית נציגת טורקיה בחרה את הנושא של פשעים שמקורם בשנאה. נציגת אסטוניה בחרה בנגני רחוב ההתמקדות שלי הייתה  ברכיבה על אופניים.

ההולנדים נוהגים לרכב באופניים למקום העבודה. יש מעט מאוד כלי רכב אבל הרבה מאוד אופניים מסוגים שונים: אופניים עם מבנה בחזית המאפשר הכנסת פעוט, או חיית מחמד ויוצר  BONDING   אופניים עם מבנה מאחור המאפשר אותם דברים כולל משאות אחרים. ראיתי רוכבי אופניים ששמים את הפעוט מאחור, ונראה היה לי שזה פחות רצוי  לתינוק המחפש  קשר עין עם אמו.  רוכבי האופניים בהולנד מרגישים שכלי הרכב האחרים הם משניים.
והאופניים הוא הכלי רכב העיקרי. נשים רוכבות עם נעלי עקב גבוהות לעבודה. יש כאלה המשוחחים בנחת עם המכשיר הסלולארי שלהם  הצמוד לאוזנם ביד אחת וביד שנייה הם אוחזים בכידון. אנשים רוכבים במדרכה במקביל ומשוחחים ביניהם שיחת חולין. 
ישנם שבילים מסודרים לרוכבי אופניים בכל עיר ויישוב , ואם נפגע רוכב אופניים האשם יהיה תמיד ברכב הגדול. ישנם מקומות עירוניים צפופים שאין שם שביל, ואז יש מאבק לשרוד הן של הולך הרגל והן של רוכב האופניים.

מבוגרים צעירים וילדים כולם ללא הבדל דת גזע ומין רוכבים על אופניים. רשות המהגרים ("משרד הקליטה") מלמדת רכיבה על אופניים וגם מלמדת  תיאוריה. ישנה תחושה ,  שכמה שהמהגר ירגיש יותר שייכות וחיבור להולנד כך  הוא יתחיל מהר יותר להשתמש בכלי לאומי זה.  באינטרנט ישנן תמונות המציגות באופן מאוד פרודי את הרכיבה על האופניים. תמונה אחת
מראה אישה המשוחחת בפלאפון, הפעוט שלה נמצא על המבנה הקדמי של האופניים, סל המזון צמוד בעגלה נגררת למושב האחורי.

התרשמות כללית מן החוויה הלימודית

למדתי הרבה מאוד מן הנסיעה להולנד. הפתיחות הגדולה של העם ההולנדי , באה לידי ביטוי
בכל הארגונים שביקרנו בהם. ההולנדים כמו הישראלים נתקלים בבעיות רבות של מהגרים ולומדים את כל הנושא של רגישות תרבותית. מן המידע שנתתי להם על ישראל , הם התרשמו מאוד מן המקצועיות והתכניות הרבות שקיימות בארץ.

ההתרשמות שלי היא שהמדינה שלנו מפותחת מאוד מקצועית, אך לא תמיד ניתן  להביא לידי ביטוי את המקצועיות בשל חסרים במשאבים. כמו כן אני מתרשמת שהולנד מתמודדת עם קשיים רבים בשל היותה עיר קולטת הגירה. כל הנושא של הפערים התרבותיים של העולים  החדשים בישראל באים לידי ביטוי בהולנד. עולים מסומליה מזכירים מאוד את העולים מאתיופיה והמבנה המשפחתי של המשפחה הסומלית והתקדמות הנשים הסומליות לעומת הגברים הסומלים מזכירים את הקהילה האתיופית המתחבטת עם אותם קשיים של ירידה במעמד ראש המשפחה ועלייה במעמד של האישה.

הולנד בתפיסותיה  החברתיות מנסה מאוד לקבל תופעות חברתיות חריגות ולא להילחם בהן. אין להולנד רשות למלחמה בסמים כמו שיש לנו בישראל. התפיסה ההולנדית היא תפיסה מאפשרת ופחות מענישה (ראה תפיסת הזנות ותפיסת השימוש בחומרים).

הנושא של פדופיליה בהולנד מקבל עוצמה בעקבות תלונות של קטינים שחוו ניצול מיני מאנשי דת במנזרים בהם למדו בצעירותם ובפנימיות הנוער בהם חונכו.
הולנד מתמודדת עם בעיית פליטות ההולכת וגוברת , אך לא ברור אם התופעה גדולה יותר מאשר שאר ארצות אירופה.

כל הנושא של רעלות ולבוש חיצוני נמצא באור הזרקורים בהולנד. נשים עם רעלות וכיסוי ראש של מהגרים שהגיעו ממרוקו, נמצא על שולחן הממשלה. לממשל ההולנדי  יש רצון למחוק סמל מסורתי זה, כדי ליצור חברה אחידה מבחינת מראה.

אני אישית מצטערת על כך , ובטקס הסיכום בו היינו צריכים לסקר את ההתרשמות שלנו, הצבעתי על המחקר שנעשה בטורונטו על קליטת קהילת יוצאי אתיופיה,  בו גילו ששמירה על האתניות מפחיתה גורמי סיכון לשימוש בסמים, אלכוהול והתנהגויות סיכון אחרות כולל בריאות נפש.
ההולנדים שבאו עמנו במגע קיבלו אותנו בהמון חום, אהבה וקבלה. לישראל יש פינה חמה אצל תושבי הולנד, אך פה ושם היו הערות על התנהגויות של תיירים בעת ביקורם בהולנד, ואו התנהגות של ישראלים הקולטים תיירים.

ארגון CIF  שיצר את המשלחת,  הינו ארגון שנוסד בשנות השישים בארה"ב, ומטרתו להפיץ מידע מקצועי ורב תרבותי בין קולגות השייכים למקצועות שונים.

המשלחת הראשונה נסעה לארצות הברית בשנות הששים. הארגון מנסה לשלב מתודות לימודיות ולתת חסות אוניברסיטאית לתוכניות. התרגשתי מאוד מן האנשים המדהימים הקיימים בארגון ורוצים לתרום מכספם וזמנם לארח עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע אחרים בארצות שונות בעולם
לסיום ההישגים שלנו בישראל לא נופלים מהישגים של ארצות אירופה, אך בנושא ההתנדבות אנחנו רחוקים מהם. הנושא של התנדבות ראוי לפיתוח קהילתי  נרחב יותר , כי בהעדר תקציבים , משלים כוח אדם מקצועי של מתנדבים פערים תקציביים החסרים בסל התקציב.  ההתרשמות מן ההבדלים המקצועיים מעמידה את  ארצנו במקום גבוה מבחינה מקצועית, אך יחד עם זאת  מומלץ מאוד לאמץ תכניות מוצלחות ומתודות טיפוליות אליהם נחשפנו. בהולנד משתמשים בתכניות שהוכחו כיעילות על ידי מחקר.

נראה לי  חשוב שהעבודה הסוציאלית הפרטנית , קבוצתית וקהילתית יחברו לעשייה משותפת, ושיהיה רצף עשייה מפרט ,משפחה ועד לקהילה. חשוב מאוד  שההתייחסות המקצועית של  עובדים סוציאליים פרטניים תתרחב מעבר לסיוע לפרט.

עובד סוציאלי פרטני אשר יראה את חזונו חורג מראייה פרטנית  ומתרחב לצרכי קהילה , ישיג תרומה גדולה יותר ויוכל לעשות שינוי קהילתי . ראיית הפרט דרך הקהילה תאפשר פריסה רחבה יותר של התערבות ותביא לתוצאות חיוביות לא רק לפרט אלא לקהילה בה הוא מתגורר.

כתבה: יפה וולמן  עובדת סוציאלית ארצית